סיפורי מפליגים

ג'ננה - לג נאפולי-סרדיניה-קורסיקה

6/9/09

הצוות מגיע חלקו עם מזוודות וחלקו בלי, חפרפרת בסירה והופה למפרץ נאפולי. הקפה של כף Sorrento ליד האי Capri כאשר הוזוביוס נשקף ממזרח, לעבר Amalfi היפהפיה. 18 קשר רוח בלי לצמצם בנתיים סיפקו את מנת האקשן היומית, והצוות קיבל ב-Hard core את יכולות הסירה ששייטה ב-9 קשרים בנינוחות. גילינו שיהודה חולה הגה (היה קשה לשכנעו לוותר עליו גם בהמשך כשהים היה 2.5 מ'). גיל נאלץ להישמע למרותי להיכנס נגד האינסטינקטים שלו למעגן Amalfi בלילה, עיירה שנראה שתושביה נכנסים לבתים בסנפלינג מהחלון עפ"י הצוקים המרשימים...אחרי שהלחצנו כראוי צוות של Hanse 53 יפהפיה ברתיקה ב-22 קשר רוח, הגיע הזמן להירגע ולצאת לאכול פיצה ראשונה באיטליה.





7/8/09

אחרי שנפרדנו מאלעד, שהשיט את הסירה מהים האיוני דרך מלטה וסיציליה לנאפולי, והתלונן על חוסר רוח מתמיד, הרוח לא פסקה לרגע. עניין של קרמה כנראה. אחרי קניות וגלידה הגיע הזמן לצאת מערבה. Amalfi הציבה רף של מקום קסום שאני חושש שיהיה קשה להשתוות אליו בהמשך המסע עבור החברים בלג הנוכחי. אקווה ש-Bonafacio בקורסיקה לא תאכזב. עיירה צבעונית, מטופחת, ים נקי שצוקים אנכיים מרובי בתים וכנסיות מפלחים. הסמטאות מתויירות והתושבים חייכנים. עמית ואני טרחנו למפות בריצה את העיירה לתדהמת התושבים, שמצויים בכושר תמידי לנוכח כל המדרגות בעיר.

מלטה-סיציליה
רביעי, 02 ספטמבר 2009

שלום לכם חברים יקרים, אי שם מעבר לים!

ת'שמעו- אנחנו סובלים פה... קשה...

יושבים פה עכשיו בסירקוזיה, סיציליה, עוד מעט שקיעה, לשם שינוי יש רוח מרעננת, החבר'ה, כולם, מתארגנים על ארוחת ערב גורמה בניצוחם שךל דנה ורון ו... סובלים. אז איך הגענו לפה? נתחיל מההתחלה-

הגענו למלטה כל אחד בדרכו כשאת כולנו ליוו עוד מהשמיים או מהקרקע זיקוקי דינור שצבעו את השמיים כל הלילה באדום, לבן, כחול וצהוב. מסתבר שסוף אוגוסט זו תקופת הספטיבלים במלטה, בה בכל יום במהלך השבוע האחרון הם חוגגים לכבודו של קדוש אחר בשמחה ושעות של זיקוקים.

עם מקסים הם המלטזים- עירוב של אירופאים עם ערבים ועם תחושת גאווה לאומית מקסימה. הם נחמדים, עוזרים, מחייכים ומוכנים לעשות הכל בשבילך- סתם ככה- בלי תמורה. אולי הצירוף של אי קטן (או יותר נכון שלושה איים), ים, שמיים וערים עתיקות עושה להם את זה.

וולטה היא עיר עתיקה משגעת עם נמל ענק. אלעד ורון שהגיעו לוולטה עוד ביום שישי, עגנו את הג'ננה במרינה טש-בש שצמודה לעיר ממש ליד ה- black pearl, הסירה של פופאי. אולי בגלל זה היה להם כל כך הרבה כוח כשהם ראו את החבורה המופלאה שלנו מגיעה. כולנו, שבאנו בכושר שייט ואנדרנלין מוגבר, מוכנים לשייט עוד באותו יום, גילינו מהר מאד שבמטלה זזים הדברים אחרת- ביום ראשון אין ולו סופרמרקט אחד (או אפילו מכולת שכונתית) פתוח. ביום ראשון- שבת תעשה לך ולמשפחתך. אין איפה להצטייד אין איפה לקנות אלכוהול או מים, אין מה לקנות, בקיצור- אי אפשר לצאת מה גם שיש עוד כמה תיקונים קלים שיש לעשות שבשבילם צריך חלקי חילוף.

באין ברירה אחרת, החלטנו לצאת לטייל בעיר וכדי לחסוך את ההליכה הארוכה מהמרינה לעיר, החלטנו להוריד את הדינגי ובעזרתה "לקפוץ" לגדה השנייה של המפרץ- למרכז העיר העתיקה של וולטה.

אלעד הוריד את נגלת האנשים הראשונה ממש ממול, ממש לרגלי העיר העתיקה, ברציף מיותם יחסית ונחמד וחזר לאסוף את יתר האנשים. רק אחרי שהתחלנו קצת לגשש היכן אנו נמצאים מסתבר שפלשנו לבסיס של חיל הים המלטזי. ארבעה חיילים חסונים כמעט וקפצו עלינו וניסו להבין כיצד פלשו אליהם אנשי הקומנדו הימי החדשים, הנראים כמו פליטים...

אחר כבוד הובלנו החוצה מהבסיס ה"שמור". מה לעשות... על טעויות משלמים, אבל בקטן.

לאלעד, שחזר עם נגלת האנשים השנייה, כבר חיכו החיילים עם תנועות ידיים גדולות של "אסור לעגון פה" "לך הלאה, לשם". ה"לשם" היה מזח קטן ופרטי של מלון גדול. אבל הרי שום דבר לא יעצור את חבורת פופאי מלהגיע לעיר- הגענו.

טיילנו, הצטיידנו בקצת נשנושים, ספגנו את לחות העיר עתיקה וחזרנו לג'ננה לערב רגוע של תדרוך והכנות ולארוחת ערב מדהימה של דג טונה ענק שאלעד ורון תפשו יומיים לפני.



בראשון, על הבוקר, התייצבנו בסופר, קנינו את חלקו, אכלנו ארוחת בוקר של מלכים, תדלקנו ויצאנו לדרך הארוכה לכיוון סיציליה.

איך שיצאנו מהמרינה, עברנו את הנמל והרמנו את המפרשים היה ברור שעם רוח של 2.6-3.9 קשר לא נגיע לשום מקום... הופ גלגלנו את החלוץ, העלנו סל"ד ל- 2000 והתחלנו את השייט. ים כחול לפנינו, עתיקות וולטה מאחורינו, מדוזות חומות מדהימות בצידנו, מדי פעם צבי ים מציצים וחוזרים לצלול בים שנראה כמו מראה כחולה. תענוג! (חוץ מהרעש של המנוע והז'ורז'רה של אלעד שהבטיחה גדולות והכזיבה...). בצהריים נפתח הבר- בירות, וודקה, אוזו, פירות (קובי וצחי- יש לכם מתחרים...).

באמצע הים, כשכחול מלפנינו מצידנו, מאחורנו ובכל מקום וכשאת המדוזות עזבנו מאחורינו- החלטנו שזה המקום לקפוץ לכחול, הכחול הזה- חוויה מדהימה- מים כחולים נקיים ענקיים ללא קרקעית נראית לעין!

אוחזים בבריכת החבלים והפנדרים שעשינו (שכמובן ממנה השתחרר פנדר אחד שמרק, באומץ לב התאבד עליו והחזיר) הרגשנו ממש כמו חבורת דולפינים. עצם הידיעה שאין לנו לאן למהר כי בכל מקרה נגיע לסיקרוזה באמצע הלילה או לפנות בוקר, שחררה מלחצים של זמן.

חזרנו להפליג לפנות ערב. מימין הירח- כבר כמעט מלא; משמאל שקיעה מרהיבה, ואנחנו ספוגי אלכוהול ומוסיקה טובים דוהרים לכיוון סיציליה. חושך, שובל הירח מלווה אותנו, המגדלור של סיציליה כבר בפתח ואנו פוקחים עיניים לזהות כלי שייט באזור. חידות הגיון לא מעטות היו לנו בדרך והמכ"ם שעבד לפעמים- עזר. אוניית פאר שאת אורות הניווט שלה לא הצלחנו לזהות בגלל דיסקוטק האורות שהיה עליה, המון דייגים ששטים כמו מטורפים, סירות דייגים קטנות שחבל להן על החשמל של הפנס... בקיצור- חוויה לילית.

בשלוש לפנות בוקר, אחרי שהצלחנו להתאפס על מגדלורי הכניסה ומגדלור הטרנזיט של סירקוזה- הגענו עייפים אך מרוצים מאד, עיר סיציליאנית עתיקה וחביבה עם מרינה עוד יותר חביבה וקפה מעולה. בוקר של טיולים, שוק, מנוחה והיערכות ליציאה מוקדמת מאד שתאפשר לנו מחר להגיע בבוקר לטאורומינה ולעלות על הר הגעש של אתנה.

אז זהו בינתיים, אנחנו בהחלט סובלים...

נשיקות מכולנו ושלא נתראה בקרוב,

דדי, גיל, סלין, מרק, דנה, קארן, רון ואלעד.



וברכות לדנה שמקבלת היום את תפקידה המקצועי החדש!



פטרס-לבקס
רביעי, 19 אוגוסט 2009
קרא עוד

הפלגת הג'ננה בים היוני

6 אנשי צוות ברי מזל ומדריך בעל קשרים, זכו להתקבל ללג השישי של היפיפיה העונה לשם Janana בים היוני. היו אלה תמי, אלכס, רוג'ר, ישראל, שגיא ועדי (שהינם אחיי הקטנים) שלקחו חלק בהקפת העולם באחד מחלקיו היפים ביותר ובעלי ההיסטוריה המרתקת מכל.

יום ראשון 09.08

נחתנו באתונה שביוון ונסענו לפתרס, שם חיכתה לנו ה Janana במלוא הדרה.

בסיום היום הראשון, בה הכנו את הספינה ליציאה יצאנו להסתובב בפתרס. העיר הייתה תוססת ויפה מאוד, בעלת סמטאות צרות וארוכות והמון מקומות בילוי. לאחר ארוחה יוונית טיפוסית שכללה סלט יווני ובירה מקומית, הלכנו לישון עם ההתרגשות לקראת ההרפתקה שעוד מצפה לנו.

יום שני 10.08

אחסוך לכם את הבירוקרטיה היוונית שעיכבה אותנו ב 7 שעות ואת העובדה שבכל הנמל הגדול בפתרס יש פקס אחד ומכונת צילום אחת והמרחק בינהם עולה על 3 קילומטרים, כל זאת בתוספת שוטרת אחת מאוד "חביבה" שאיבדה את הטרנזיט לוג שלנו אי שם במשרדי המשטרה החופית היוונית.


יצאנו לים בצהרי היום, הרוח הייתה גבית נמרצת ודחפה אותנו קדימה לעבר יעדנו הראשון - האי קפלוניה. תוך כדי ההפלגה שמענו שירים יווניים של גליקריה, היינו עדים לקריאת Panpan ולביצוע גרירה של מפרשית ע"י מפרשית אחרת. הנוף הנשקף משני צדדינו היה מדהים, הירוק של ההרים שטובל בכחול הים שהלך והפך זהוב ככל שהשמש הזדרזה להאיר את החצי הדרומי של העולם. הגענו לSAMI עם ערב בידיעה כי אין הרבה מקום במרינה, מאחורינו היו עוד שתי יאכטות במרדף אחר מקום פנוי במרינה, כך שהיה ברור שזה או אנחנו או הן. מרינת SAMI הינה מרינה קטנה המורכבת מרציף אחד שאליו נקשרים משני צדדיו בעגינה ים תיכונית ורציף פנימי שמיועד למעבורת ולכלי שייט שנקשרים בלונג-סייד. לאחר סיור משני צידי המרינה נוכחנו לדעת שאין אפילו מקום אחד פנוי, פרט לרווח קטנטן בין שתי יאכטות שהיה מתאים יותר לקיאק מאשר ליאכטה. בתור תל אביבי, המיומן בחיפושי חניות בעיר ובחניות בלתי אפשריות החלטתי להכניס את הבטן ולנסות להידחק ביניהן. הצוות תפקד בצורה מדהימה ותוך כדי זריקת העוגן וההפלגה ברוורס התאספו על הרציף עשרות אנשים כדי לחזות בפלא. תוך שאנו נדחפים ונדחקים ברווח הצר חגו לידינו שתי היאכטות שלא מצאו מקום עגינה ככרישים המחכים לטרף שיצא החוצה ממחבואו. למזלנו הצלחנו להיקשר לרציף וירדנו לבלות את הערב הראשון ב SAMI הציורית, בה צולם הסרט "המנדולינה של קפטן קורלי", באחת מעשרות הטברנות המקומיות, עם גבינת ציזיקי יוונית מדהימה, פלפלים ממולאים בגבינה, דגים שנתפסו שעות קודם לכן והוכנו במיוחד בשבילנו ואיך אפשר בלי, הרבה אוזו.

ההפלגה בים האיגאי
רביעי, 12 אוגוסט 2009
קרא עוד



מהים האיגאי אל הים האיוני - 350 מייל מול הרוח!

אחד החוקים הבסיסיים המטרולוגיה גורס כי הרוח תמיד תגיע מהמקום שאליו אתה מעוניין להפליג. בשבוע האחרון גילינו ואיששנו את החוק הזה מחדש. חצינו את הים האיגאי בתקופה של רוחות מלטמיות ונהננו מכל רגע.

נפגשנו בבודרום ביום א' לקראת הערב על מנת להכיר את הספינה היפיפיה ולהכינה למסע הקרוב. המסע התחיל ביום ב' בהפלגה באזור שרשרת איי ה Dodecaness. הפלגנו בהנאה לכיוון האי היווני Kos רק כדי לגלות שהמקום עמוס, ומשם יצאנו לכיוון האי Kalimnos ששם השלמנו את כל הסידורים הפורמאליים של כניסה ליוון. רשמית הג'ננה הייתה ביוון. היום הבא אחריו היה טבילת האש של כולנו. עזבנו את Kalimnos לטובת הפלגה לכיוון שרשת איי ה Cyclades. יצאנו לפנות בוקר כדי להספיק לגמוע מרחק של 90 מייל, ובעיקר לנסות להקדים את המלטמית. מהרגע שיצאנו מאזור ההסתרה של האיים והגענו לתעלת ים פתוחה התחילה להתפתח רוח יפה שגם העלתה מעט את הים. בסיכומו של עניין הפלגנו באותו יום במלטמית של 30 קשרים עם ים של שני מטרים. הג'ננה ללא ספק הוכיחה את עצמה באותו יום. הפלגנו בקדמיות עם שני מפרשים בצמצום שני במהירות של 9.5 קשרים!!! באותו יום זכינו לראות את הים משתנה, מתפתח ויורד בהתאם לעוצמת הרוח, אזורי הסתרה ואזורי נשיבה. היה מרגש ומאתגר. אין צורה יותר טובה לסיים יום הפלגה מרגש שכזה באי קטן ורגוע, לכן לקראת הערב הגענו לאי קטנצ'יק בשם Skhinousa. התרעננו מיום ההפלגה בשחיה בחוף קטן באזור ולעת ערב התפנקנו במסעדה טובה בראש ההר - שממנו עוד הספקנו לראות את סוף הדמדומים - מחזה מרהיב של הים האיגאי.



הפלגה בבודרום עם בנימין מוטודלה
חמישי, 06 אוגוסט 2009
קרא עוד
תולדות בנימין מוטודלה

אנחנו היהודים צריכים לזכור אותו את אותו יהודי שחי לו 100 שנה לפני מרקו פולו ועשה מסע גילויים גדול של 13 שנים באסיה. הוא הגיע באופן יבשתי לאפריקה וחצי האי ערב כל אירופה ולאחר מסע גדול הוא שב הביתה לטודלה.

מה היה איתו עם בנימין מטודלה כשהוא שב לטודלה?

אני חושב עליו כבר כמה ימים כי מסתבר שלא קל לשוב ממסע. ככל שיארך המסע כך יותר לא קל לשוב ממנו.

וככל שמתרבים המסעות כך יותר מסובך לשוב הביתה. אני בטוח שבנימין מטודלה היה שבוז.

שהרי שלא כמרקו פולו שקפץ לגברת שורצמן בסמטה שמימין וכלל לא היה בסין. מטודלה באמת היה שם...וחזר.

היו הייתי בשבוע שייט מדהים על הג'ננה שקיבלה אותי בחבל ארץ טורקי שמעולם עוד לא שטתי בו ונשאה אותי לבודרום ואיי יוון בין גלים ומלטמי והרי אני כאן איתכם הלילה במסט בר חדש ומחודש.

חברה'לך איזה כייף להפליג 8.5 קשר בקדמיות...50 פיט זה משהוא אחר לחלוטין... המשקל שלה, הגודל הענקי, שטח הפנים של המפרשים... חוויה אחרת.

שלושה ימים ראשונים בילינו במפרץ אורחניה בים איים ונקיקים ציוריים מארחים ונוחים והפרשנו לנו עם 10 קשר רוח בקלילות מלכותית למפרץ סילמיה מרטי מרינה פרדייז ביי ואי הדובים!

לאחר שלושה ימים הרמנו עוגן והמשכנו לעבר המפרץ הפרוע של בודרום.

כבר בתחילת הדרך אני מקבל 25 קשר רוח מול האף ואני מצמצם לראשי פותח חלוץ מצומצם ושט לי במתינות במהירות 7.5 קשר לעבר מפרץ שכוח ליד הער דאטצה למנוחת לילה. הגעתי ב 2200 והיה צריך לבחור בין עגינת ירכתיים לא פשוטה ונחיתה על החוף או עמידה על עוגן בודד במפרץ פתוח עם רוח משתנה ואני בחרתי לקיים עגינת ירכתיים עם נחיתה לחוף שרגל אדם לבן לא דרכה בו...ב2300 לאחר ביצוע זהיר עם עוגן שיורד ל 4 מטר היינו עגונים ושלחתי את הצוות לישון .

הלג הראשון
חמישי, 16 יולי 2009
קרא עוד

ג'ננה לג 1

אחרי לילה ללא שינה ולא מהוללות יש לציין. מצאתי את עצמי כמו הרבה בקרים אחרים בוחש כוס קפה בספל חד פעמי עם לוגו של דרך הים.

רק אז נפל האסימון. הג'ננה יוצאת לדרך היום...

כן וזה אני אמור להוציא אותה. אז אחסוך מכם את הפרטים המייגעים ונדלג ישר למשט הפתיחה.

12 קשר צפון מערבית בדיוק על האף . הג'ננה פותחת את הים כאילו גם היא חיכתה לרגעים האלה. היה לי רושם שנמאס לה שכול החברה מהאחזקה מציקים לה כול הזמן, מפרקים, מרכיבים ועוד פעם מפרקים, די נמאס..

רגטה של יאכטות דרך הים מאחורינו כולם עם מערך מלא... אי יא יי פשוט מחזה.


החברה על הסיפון לא בדיוק מבינים איך הם נקלעו לרגע הזה תוך זה אני מנסה לרסן את הג'ננה שתפליג קצת יותר לאט אחרת חוץ מרסיסי ים לא נראה את שאר המשט.

יוצאים למסע
ראשון, 05 יולי 2009
היום ה 5.7.2009 ב9:00 בבוקר יצאה הג'ננה להקיף את העולם !
6:15 שעון מעורר, שיט אני מתעורר כוס קפה ולדרך הים. הרבה אנשים מתקבצים בשעת בוקר מוקדמת הרבה התרגשות באוויר. מבין עוד הפעם את המשמעות העמוקה שיש למסע הזה.
קפה ומאפה, ארוחת בוקר משותפת הרבה כבוד למפליגים וליוצאים למסע.
8:15 יוסי נואם כרגיל, הרבה מילים, תודות קצרות שאם רק אפשר היה להאריך בהן*.
יוסי ואיזי סוויסה מתכננים יציאה על ספינקר מהרציף (ראיתם את הספינקר החדש?)
ניר ברק מקריא שני שירים (ניר אמר לי פעם שבדרך הים אנחנו יוצרים תרבות ימית ומאוד ריגש אותי).
וזהו מנתקים חבלים והג'ננה יוצאת לדרך הארוכה. מלווים את הג'ננה מפליגה אל האופק ומשחררים את קבוצות הבלונים הצהובים חוזרים למרינה ומבינים שהיום הזה הוא אבן דרך משמעותית לדרך הים.

"עוגן", רוני סומק



אֵין שׁוֹבְרֵי גַּלִּים בַּיָּם שֶׁלָּנוּ

וְהָאַהֲבָה, כְּמוֹ בְּתַשְׁבֵּץ הִגָּיוֹן, הִיא

הַהַגְדָּרָה שֶׁל הַמִּלָּה 'עֹגֶן':

כְּשֶׁצְּרִיכִים אוֹתוֹ - זוֹרְקִים,

וּכְשֶׁלֹּא צְרִיכִים - מְרִימִים

וּמַפְלִיגִים.



מתוך "המתופף של המהפכה"


*לאמיתי על המטפיל ועל כל הדברים שדרשו פיתרון טכני אמיתי כל אותם ברגים שמסרבים להיפתח כל אותם שירטוטים ועשרות שעות בשמש.
לרון על הנשמה ועל ההשקעה ועל האלקטרוניקה והקפדנות וניהול הצוות והניתוב בין כל הכדורים שבאוויר.
לגרא שרק הצטרף ובא כל יום ממרחקים על הקאווסקי וחשמל זה משחק ילדים בשבילו.
לזיו הריגר שכל קליעה היא קליעה וכל החבלול היה באחריותו.
ניר ברק שקלע והכין ערכות, יוסלה ודובלה ששייפו וצבעו.
אור שהתרוצץ בדרום ת"א בין החנויות, נועם שבדק ודןדן שהיה חבר טלפוני.

האמת הרבה עבודה הושקעה בחודש האחרון בפרויקט הזה, צוות האחזקה, מדרכים וכל מי שיכל נתן הרבה עבודה מומלץ לקרוא במדור טכנו-לוג על ההכנות).

הנסיעה לתורכיה
שני, 27 אפריל 2009
קרא עוד

נוסעים לראות את הכלה בשלב זה עוד לא קוראים לה ג'ננה. שמה בישראל (צרפת ) הומריק.

ת"א- איסטנבול- ארוחת מלכים במסעדת BEYTI- קבב, דונר, צלעות של טלה בן יומו אפס (בירה) ועוד בירה, מוכנים להמשך המסע.

bad news איסטנבול-דלמן מבוטלת בגלל מז"א, במקומה טסים לבודרום, פחד אלוהים, עולים יורדים ברקים נחיתה במקום ב19:00 ב21:30 ועוד נסיעה של שעתיים.

קמים בבוקר גשם, גשם, גשם, מבולים בלי רוח מגיעים למרינה. מרימים את הספינה, זקן ארוך, מנקים הגוף מתחת למים נקי.הכל נראה בסדר. בודקים בודקים, הגינגי אומר איזה גוף זה לא סירה זה מטוס. מורדים למים, יוצאים לשוט, 10 קשר, קידמית חדה אנחנו על 7 המפרשים נראים סבבה, החלוץ קצת קטן, איזה כיף להפליג בחורף, באוויר הצלול והנקי.

p1010278